הקשר בין מקור הכסף לרכישת דירה וגילוי מרצון

במסגרת הוראות חוק צמצום השימוש במזומן, הוענקו לרשות המיסים סמכויות פיקוח ואכיפה במטרה לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, והלבנת הון.

הוראות השונות שנקבעו נועדו לאפשר את אכיפת החובות הקבועות בו, בין היתר החוק קובע חובה על עוסקים לתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול וכן מטיל חובה על כל מי שרוכש זכויות במקרקעין לכלול בהצהרה המוגשת לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין פרטים לעניין אמצעי התשלום שבו ניתנה התמורה.

חשוב לציין כי, כל הצהרה המוגשת בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין ומסמכים נלווים חייבים להיות מוגשים באופן מקוון.

המצב כעת הוא שבעקבות תיקון לחוק איסור הלבנת הון, מוטלת חובה על עורכי דין ורואי חשבון, המבצעים ו/או מתבקשים לבצע שירות עסקי, בעבור לקוח, לנקוט בהליך של זיהוי ומילוי שאלון "הכר את הלקוח" טרם מתן השירות.

בהתאם לסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, חובת הזיהוי חלה על מתן שירות עסקי ע"י עורך דין או רואה חשבון המבצעים ו/או המתבקשים לבצע בעבור לקוח שירות עסקי, בין היתר בקנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי, ולכן מתוקף הסעיף הנ"ל, מחויב עורך דין שלקוח שוכר את שירותיו לעסקת רכישת מקרקעין, להחתים את הלקוח על הטופס" הכר את הלקוח", שכולל הצהרה כללית בנוגע למקור הכסף לרכישת אותו נכס דלא נייד.

החל מ-1 בינואר 2019 , מתחילה המהפכה אשר יחויבו אלפי רוכשי הדירות בדיווח בצורה ישירה לרשות המסים בצירוף אסמכתאות, לפרט מה הם אמצעי התשלום שבהם הן משלמים לקונים.

כמובן רוכש שלא ידווח איך הוא מתכוון לממן את רכישת הנכס ולא התחייב שהוא יביא את הדיווח

הדיווח שתעשה בצורה מקוונת באתר האינטרנט של הרשות, תוך פרק זמן מוקצב של שישה חודשים, ימצא את עצמו ללא רישום העסקה בפנקס רישום המקרקעין (טאבו), בשלב ראשון ובשלב שני מול רשות המיסים אשר עשויה במקרים מסוימים ולאחר תוצאות הבדיקה של העלמת הכנסות לנהל הליך פלילי נגד אנשים.

איך אופן שינוי הדיווח משפיע על תושבי המדינה?

מאחר ולרשות המיסים ניתנו הסמכויות לביצוע הפעולות שלהלן:

1.שיפור מערך המידע המודיעיני שלה;

2.הרחבת רשת הנישומים, ובזה פתיחת תיקים חדשים עם פוטנציאל מס מהותי, במילים אחרות כניסה בדלת האחורית למהלך של חובת דיווח כללי;

3.התאמות וביקורת צולבת על מאגר הנישומים הקיימים, אשר תביא לשיפור ניכר בהכנסת תיקים ל"תכנית העבודה" של המפקחים;

4.אפשרות לפתיחת שומות במישור השומתי;

5.דרישת למסמכים נוספים למשל טופס 1219 "הצהרת הון", במטרה לסייע לפקידי השומה לגלות הכנסות נוספות ולקבל תמונה כוללת על ההון הנקי של אותו אדם, וכיוצא מכך להגיע לרמת הכנסה סבירה ואמיתית;

6.חתכים כלכלים בנתיב הכסף, במטרה להרחיב אותו ולמצוא את קשר עם גופים אחרים כגון מלכ"רים, חברות בארץ או בחו"ל, שותפות נסתרת;

7.ניתוח של עסקאות שהוצגו בצורה מוטעה, בכוונה לניצול פטורים במס שבח אשר יינתן אפשרות למנהל מס שבח ואו לפקיד השומה לסווג את העסקה מחדש למשל כעסקה בעל אופי- מסחרי עם השלכות מס לא במוטלות לא רק למס הכנסה אלא גם למע"מ;

8.כפי שצוין לעיל, בנסיבות של חוסר דיווח על מקור הכנסות שמימנו את רכישת הדירה, תוך שילוב של הליך אזרחי, עם הליך נוסף בירור ואו הזמנה למחלקת חקירות ותלוי בממצים שנתגלו פתיחת תיק פלילי עם כל המשתמע לכך הגשת כתב אישום ואו המלצה לכופר;

מה הפתרון המוצע במקרה של חוסר אסמכתאות ו/או הסברים לרשות ?

רשות המסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים שעברו על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולמסור נתוני אמת.

בהקשר זה נוהל גילוי מרצון אשר עומד להסתיים ב31.12.2019, נותן פתרון ייחודי אשר באמצעותו ניתן להסדיר את הדיווחים בהקדם האפשרי, ובין היתר, מאפשר לדווח על עסקאות מקרקעין שלא דווחו במועד הנכון, לדווח על קבלת מתנות ו/או ירושות אשר מימנו את רכישתם של אותם מקרקעין והכל בפנייה לרשות המסים בהליך גילוי מרצון כאמור, באמצעות עורך דין מיומן בתחום המיסים.

מה הן היתרונות הבולטים להליך גילוי מרצון?

במקרה שלנו , ניתן לקבל חסינות פלילית, אסור לשכוח כי עברות מס הינן עבירת מקור באשר לחוק הלבנת הון, כמן כן גם אי שימוש בחילוץ נכסים או כספים.

1. התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") פורסם ברשומות ביום 18 במרס 2018.

2. תיקון מס' 13) התשע"ד- 2014 וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014.

3. דין וחשבון על רכוש וההתחייבויות ליום, מכשיר זה נותן, תמונת ראי למצב ההון של אדם לנקודת זמן מסוימת.