כל מה שרציתם לדעת על נוהל גילוי מרצון – חלק ג

מה הדין באשר להכרה בהוצאות שכר טרחה עבור טיפול בגילוי מרצון?
בסעיף 17(11) לפקודת מס הכנסה, נקבע כי הוצאות בקשר להכנת הדו"חות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור מותרות בניכוי לצרכי מס, לכן ניתן לומר כי הוצאות שכר טרחה של עורך דין המטפל בהליך הגילוי מרצון הנם הוצאות הכרוכות בהליך השמותי של אותו נישום שביצע הליך של גילוי מרצון.מה המכשול העיקרי בטיפול של הליך גילוי מרצון?
בעיית מיסוי הקרן – הווה אומר, במקרה של ירושת כספים מחו"ל, קיים חשש שהקרן לא דווחה לרשויות המס וכפועל יוצא, לא שולם מס בגינה, לכן מתעוררת בעיה של מבחן הוכחת מקור הקרן. במקרה זה חשוב לציין כי, נטל הראיה להוכחת מקור הקרן היא על מגיש הבקשה. וכי אי הוכחת מקור הקרן – עלול להביא לתוצאה לא צפויה של הטלת מס על קרן בנוסף להטלת מיסוי על הכנסות שוטפות.מכאן שקיימת חשיבות לפני הגשת הבקשה, לנקוט בהליך של איסוף המסמכים הרלוונטיים בנדון.מה מהסלול המועדף על פני הנישומים בעת הגשת הבקשה של גילוי מרצון?
המסלול האנונימי – הליך זה שמור לפונים, שמעדיפים התקדמות איטית עם רשות המיסים ורוצים מצב של ודאות באשר לתוצאות המס הצפיות, קבלת אישור של רשות המסים באשר להוכחת מקור הקרן והאפשרות של הליך משא ומתן עם הרשות במקרה הצורך ומאוד נפוץ במספר סוגיות בדיני מיסים. חיזוק נוסף ניתן למצוא בהתפלגות כלל נתוני הבקשות של גילוי מרצון שהוגשו ואשר על פי נתוני רשות המיסים, כ60% מכלל הבקשות הינן במסלול האנונימי.​

* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

דברו איתנו050-620-9504